חוויות ילדות – חלק ב'

הפעם – גן החיות ושיחה חמימה עם ילד מתוק שזהותו אינה ידועה:
ביבר: החייאת הַבֵּיבָר. – זכורני שבימי ילדותי היו נוהגים לקרוא לגן זואולוגי – ביבר (כשמו התלמודי). כיום נטשנו את הביבר לגמרי, ואין לנו אלא את גן החיות. תיתי לו למשוררנו שמעונוביץ', שבזכות ספרו "בשבילי הביבר" עדיין הביבר חי וקיים… אין אני מערער, חלילה, על "גן החיות". הצרוף – טבעי ונאה, ואין לקפחו. הוא גם נתחבב מאוד על הילדים, ולא אקפח כאן שכר שיחה נאה: מעשה בילד – מילדי הגן – ששאלתיו מתי ילך כבר לבית הספר, והוא ענני בתום לבו: – אני צריך עוד ללכת קודם אל גן החיות… (כסבור היה שגן החיות הוא מעין מוסד־ביניים, בין הלימוד בגן ללימוד בבית הספר). אפע"פ כן כדאי שמנהלי גן החיות יתנו את דעתם על החייאת הביבר. אולי כדאי שנשתמש בו במקום "אקוואריום" (הביבר – עניינו, כידוע, גם בריכה לדגים), או נייחד לו איזו הוראה אחרת, ובלבד שלא נטּול את נשמתו בנטישה.
פנ"ה ה כסלו תש"ז (1947)

"יד הלשון", עמוד 74.
מודעות פרסומת

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: