הקלטה א': ההקדמה להקלטות

ההקלטה הראשונה של יצחק אבינרי מבין אלו ששלח יוסי מושמעת כאן לראשונה. במקור, היא הוקלטה על תקליט וכעת אופשר להאזין לה. כך מתקיימת צוואתו של אבינרי: לשמר את מסורת הניגונים מהעיירה שממנה בא ושנכחדה בשואה. תמללתי את הנאמר:

להורדת הקובץ, לחצו כאן.

היום, י"ב שבט תש"ל, מלאו ארבעים וארבע שנים לישיבתי הרצופה בארץ־ישראל. אני מדגיש: הרצופה. כי לא עזבתי את הארץ במשך כל התקופה הזאת אף ליום אחד. וַאֲני ידעתי; כיום אין מתפארים בזה. ונהפוך הוא. מי שישב בארץ עשר שנים ועדיין לא יצא קצת לחוץ־לארץ – הרי כמתבייש בָּזֶה או נחשב בעיני אחרים כמין בטלן. אין מתביישים כיום להתגנדר בשמות משפחה כגון: רבי, קודש, אולי יש גם קודש קדשים. כשם שלהפך – יש גם יהודי בירושלים שאינו מתבייש להיקרא בשם גָּלְיָת הפלישתי. אבל לשבת בארץ עשרות שנים ולא לצאת ממנה אף ליום אחד – בזה מתביישים קצת. לפיכך, הינני מדגיש שאני מתפאר בזה. יום מכובד הוא בחיי והחלטתי להתחיל ביום זה את הקלטת הניגונים ששמעתי בילדותי וגם בנעוריי מפי אבי ומורי הרב ר' משה מנוחתו כבוד. רוב הניגונים הללו אמורים בפרקי תפילה ורק מקצתם זמירות לשבת. אבא שמע אותם מפי אביו ואביו מאבותיו ומרבותיו. אבי אבא הרב ר' ניסן רבלסקי מקאזאטין באוקראינה הוא המשמש יסוד לשם משפחתנו אֲבִינֵרִי, וברצוני להרחיב עליו קצת את הדיבור. כאשר עלינו ארצה בשנת תרפ"ו אמר לי אבא: "אתה יודע שבְּחוץ־לארץ הייתי כותב תמיד את שם משפחתנו רבילסקי, ביו"ד? היו לי שני טעמים לכך: א. שלא יטעו ולא יקראו רעבְּלעסְקי; ב. שבבואי לארץ־ישראל אשר אליה נכספתי כל ימיי, אשמיט את הסוף הלועזי ־לעסקי ויישאר רַבִּי." אמרתי לו: "מה פירוש שאתה תקרא לעצמך "רַבִּי"? יקראו לך האחרים 'רבי' אך לא אתה." "מה אתה מציע?", שאלני אבא. עברו ימים אחדים חשבתי וחשבתי, והצעה נפלאה צצה במוחי. הן אבי־אבא, סבא, היה חותם הרבה פעמים את שמו בשאלות ובתשובות בראשי תיבות: נֵ"ר; כלומר ניסן רבלסקי. ולכן הצעתי לאבא ששם משפחתנו יהיה מיוסד על נ"ר: "אֲבִי־נֵרי". ויש לזה אסמכתא בתנ"ך; על אבנר שר צבא שאול; הוא אבנר בן־נר, ויש בתנ"ך גם "אבי נר". אבא קיבל את הצעתי בהתלהבות. וכשהתאזרחנו בשנת 1928, ל"אבינרי" הייתה זו המשפחה הראשונה בשם זה. אחר־כך זכו רבים מן ההפקר וכיום נתרבו בארץ האבינרים. סבי זה, שהקדשתי לו כרך ראשון של היכל רש"י, חונן בקול עָרֵב והיה עובר לפני התיבה כל שבת וגם קורא בתורה. בייחוד הנעים זמירות בימים נוראים. זה לא כבר שמעתי מפי אחד המתפללים בבית הכנסת פועלי צדק בדרום תל־אביב שבקזאטין היו אומרים כי כאשר הרב ר' ניסן יורד לפני התיבה בימים נוראים, יש לקוות כי הוא יביא בתפילתו ישועות ונחמות ליהודים.

החותמת של הרב ר' משה רבלסקי. שימו לב ליו"ד שעליה דיבר אבינרי.

מודעות פרסומת

תגים: , , , , ,

4 תגובות to “הקלטה א': ההקדמה להקלטות”

  1. רפי מוזס Says:

    ראש לכול, כל הכבוד לך על היזמה הזאת ועל המפעל הזה.
    ועם זה, חבל שראית לנכון שלא למסור תמליל מדויק של הקלטת והעדפת לתקן זעיר שם, זעיר שם.

    המילה שלא תמללת היא "הנעים": "בייחוד הנעים זמירות בימים הנוראים…"

    יישר כוח!

    • אור (יצחק אבינרי) Says:

      תודה, רפי, כבוד גדול לשוחח עמך!
      קיבלתי את הצעותיך והתקנתי תקוניך.

      יום יבוא ואקים אתר כזה גם לכבודו של אברהם אבן־שושן ז"ל.

  2. רפי מוזס Says:

    ונפלה שם שגיאה: במקום "לפיכך, היני מדגיש שאני מתפאר בזה" צריך להיות "הנני".

  3. נָמָל או נָמֵל? « יצחק אבינרי Says:

    […] (סיפורו מובא כאן). מן האוצר הבלבדי שסיפק לאתר תמללנו הקלטות וסרקנו פריטים תיעודיים רבים, עד כי מסופקני אם הייתי […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: